לדלג לתוכן

חברת השידור הציבורי הלאומית של אוקראינה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Національна суспільна телерадіокомпанія України
חברת השידור הציבורי הלאומית של אוקראינה
UA:PBC
נתונים כלליים
סוג חברה ממשלתית
גוף סטטוטורי
שידור ציבורי
מייסדים אוקראינהאוקראינה אוקראינה
תקופת הפעילות 1 בפברואר 1939 – הווה (85 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה קייב
בעלות הוועדה הממלכתית לשידורי רדיו וטלוויזיה
 
http://suspilne.media
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

UA:PBC או חברת השידור הציבורי הלאומית של אוקראינהאוקראינית: Національна суспільна телерадіокомпанія України; לעיתים ממותגת תחת המילה Суспільне (סוספילנה), "ציבורית") היא מפעילת השידור הציבורי הארצית באוקראינה. החברה נרשמה ב-19 בינואר 2017. במתכונתה המחודשת מספקת החברה תוכן לשלושת ערוצי הטלוויזיה והרדיו שלה.[1]

משנת 1995 ועד לשמה הנוכחי שמה היה חברת הטלוויזיה הלאומית של אוקראינה (Національна Телекомпанія України). "הרדיו האוקראיני" היה קודם חברה עצמאית עד שהתמזג עם חברת השידור כדי להפוך לחברת השידור הציבורית הראשונה של אוקראינה.[2][1]

שידורי הרדיו באוקראינה, אז חלק מברית המועצות, החלו בחרקוב בשנת 1924, ורשת רדיו ארצית הוקמה בשנת 1928.[3] (בשנים הראשונות של ברית המועצות חרקוב הייתה בירת אוקראינה, מדצמבר 1919 עד ינואר 1934, לאחר מכן עברה הבירה לקייב[4]) בשנת 1965 הוקם ערוץ הטלוויזיה האוקראיני בפריסה ארצית הראשון, UT ('טלוויזיה אוקראינית').[5] אוקראינה הייתה חלק מברית המועצות משנת 1920 עד שהכריזה על עצמאותה ב-24 באוגוסט 1991.

סקירה כללית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי סוכנות מניות משותפת ציבורית כאשר 100% ממניותיה שייכות למדינה,[6] ומפעילה את ערוץ הטלוויזיה UA: Pershyi, ערוץ הטלוויזיה האוקראיני היחיד שיש לו כיסוי על 97% משטח אוקראינה והוא הערוץ הלאומי היחיד בבעלות המדינה. התוכניות שלה מכוונות לכל הרבדים החברתיים של החברה האוקראינית והמיעוטים הלאומיים בה.

הרדיו האוקראיני היא רשת הרדיו הגדולה ביותר במדינה, המשדרת ב-FM (משתרעת על פני 192 יישובים ב-24 אזורים) ורשתות AM, לוויינים וכבלים ברחבי אוקראינה והיא תחנת הרדיו החדשות הפופולרית ביותר באוקראינה.[7] בין כיווני העדיפות של הרשת ניתן למנות תוכניות אינפורמטיבית, מדע פופולרי, תרבות, בידור וספורט.

תוכנן כי חברת הטלוויזיה הלאומית של אוקראינה תשתנה לרשת הטלוויזיה הציבורית בשנת 2009, כאשר הממשלה תאבד את השליטה הישירה שלה ברשת הלאומית. רשת הטלוויזיה הציבורית תורכב מכמה ערוצים, כמו "הערוץ הראשון", "הערוץ השני", "יורוניוז אוקראינה" וערוץ "אוקראינה והעולם". אך רק בשנת 2014 נחקק חוק חדש שהפך את הרשת למפעיל שידור ציבורי עצמאי.[8] עם הקמתה של חברת השידור הציבורי הלאומית הזו של אוקראינה בשנת 2015, חברת הרדיו הלאומית של אוקראינה התמזגה בחברה חדשה זו.[6] החברה, ששמה שונה ל"חברת השידור הציבורי הארצית של אוקראינה", נרשמה ב-19 בינואר 2017.

UA:PBC משדר בשלושה ערוצי רדיו לאומיים וערוץ בינלאומי: רדיו אוקראיני (ערוץ ראשון, UR-1), רדיו "פרומין", רדיו "תרבות" ורדיו אוקראינה אינטרנשיונל. לסניפים האזוריים יש משבצות שידור משלהם בלוח השידורים של הערוץ הראשון של הרדיו האוקראיני.

מנהלת הרדיו האוקראיני של UA: PBC היא מחלקת משנה מבנית של החברה, המשלבת ארבעה ערוצי שידור, אולפני 1בית הרדיו ובית הקלטת הרדיו האוקראיני ו-5 הרכבי רדיו.

הרדיו האוקראיני משדר ברשת FM ו-AM, רשתות לוויין וכבלים ברחבי אוקראינה. בנוסף יש לו אפליקציה סלולרית "suspilne.radio" לאנדרואיד ו-iOS.[9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • אתר האינטרנט הרשמי של חברת השידור הציבורי הלאומית של אוקראינה (באוקראינית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 The Public Broadcasting Company has been launched in Ukraine, Den (8 April 2015)
  2. ^ Poroshenko signs law on public broadcasting company, Interfax-Ukraine (8 April 2015)
  3. ^ Ivan Katchanovski; Zenon E. Kohut; Bohdan Y. Nebesio; Myroslav Yurkevich (2013). "Media" entry in Historical Dictionary of Ukraine. Scarecrow Press. p. 365. ISBN 9780810878471.
  4. ^ Liber, George (1992). Soviet Nationality Policy, Urban Growth, and Identity Change in the Ukrainian SSR, 1923-1934. Cambridge University Press.
  5. ^ Where Broadcast and Digital Cultures Collide: A Case Study of Public Service Media in Ukraine by Mariia Terentieva, academia.edu (1 June 2016)
  6. ^ 1 2 Poroshenko signs law on public broadcasting company, Interfax-Ukraine (8 April 2015)
  7. ^ "Національна рада забезпечила найбільш динамічний розвиток мереж суспільного радіо". Національна рада України з питань телебачення і радіомовлення. 2019-10-11. נבדק ב-2019-11-30.
  8. ^ Ukraine is on the brink of media freedom, but oligarchs are set to put a stop to it, independent.co.uk (2 December 2016)
  9. ^ "MOBILE APPLICATION OF UKRAINIAN PUBLIC RADIO LAUNCHED". Council of Europe Office in Ukraine (באנגלית בריטית). נבדק ב-2019-11-30.